מורים זה עם משתף. למתבונן מהחוץ נראה שכל אחד מהם יושב לבדו, מכין מערכי שיעור, דפי עבודה ומצגות; מתכנן מראה לוח ותכנון זמנים ועבודה קבוצתית; משקיע בהערכה חלופית ייחודית שמפתחת יצירתיות ומותאמת לסגנון הלמידה של כל תלמיד; מארגן פעילויות מיוחדות, מבדקי ידע ומיומנות והעשרות מסקרנות לטובת התלמידים המתקדמים; תוך כדי הוא מכין הקלטות שמע ותרגול נוסף עבור תלמידים שזכאים להתאמות שונות.
בפועל, כמובן, רמה כזאת של השקעה אינה אפשרית באופן שוטף. מורה חש בר מזל כאשר הוא מצליח לבנות שיעור מיוחד עם כמה מהמאפיינים לעיל. בכל שבוע המורה מעביר כמה עשרות שעות מול כיתה, וכל שיעור מושקע מעלה את רמת העניין והפנמת הלמידה באופן משמעותי. אז מה עושים עם שאר השעות, שלא הספקת להכין עם כל הרבדים החשובים באמת?
כאן פועל מנגנון השיתוף. מורים (לפחות אלו שעבדתי במחיצתם!) שמחים לתרום מההשקעה שלהם למורים אחרים. אל מורה חדש שמגיע יועברו חיש קל ה'קלסרים' של מורים אחרים. בימינו אין מדובר בשכפול של דפי עבודה ומערכי שיעור בכתב-יד, אלא קבצים כמובן. המורה מקבל חומרים מוכנים ואיכותיים, מתאים אותם לאוכלוסייה הפרטית בכיתה שלו, מוסיף מפה ומשם - ומחפש הזדמנות להעביר את זה הלאה. ככל שנמצאים בשטח, ברור שאין אפשרות לעבוד 'סולו'. תרומה הדדית מעצימה ומשפרת את העשייה המקצועית של כולם.
הרעיון החיובי שתואר לעיל עלול להיפגע. כאשר מזהמים את השיתופיות בכסף- הכל נעלם. אם אפשר לדרוש כסף עבור החומר המושקע, כבר לא מעבירים בין חברים. נזהרים. את החומר שלי לא אציע למכירה מפני שלא תמיד הוא 'ארוז' באופן מושלם, ואף אחד אחר לא ישפר ויוסיף עליו, מפני שאינני מעבירה... אפשר אולי להמשיל את התהליך לנטיפים במערות הגיר. לאט לאט נוצר הנטיף היפהפה, עשוי מטיפות רבות שתרמו כל אחת רובד משלה. מגע שומני בלתי זהיר- יחבל בהמשך ההתפתחות של הנטיף.
דווקא בתקופה הנוכחית, בה מתאפשר לשתף בלי מגבלות גיאוגרפיות; בה יש אפשרות להיעזר במגוון כלים להעשיר ולשפר; בה ים המידע מאיים להטביע את איכות התוכן - דווקא עכשיו הכי קל לעבוד באופן קהילתי כמורים יוצרי תוכן.
לא ליוצר בודד ויצירה ייחודית - כן ליצירה משותפת ומורכבת מהמוני יוצרים!